הִיא הִסְכִּימָה לָלֶדֶת רַק בָּנוֹת וְהִתְחַתְּנָה בְּהֵרָיוֹן אֲנִי בְּכוֹרָהּ מִבֵּין שְׁתַּיִם, כְבָר לְבַד גַּם מֵאֲחוֹתִי מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה בֵּינֵינוּ שִׂיחָה גַּם לֹא בִּתְרֵיסַר הַשָּׁנִים שֶׁעָמַדְנוּ עַל הָרַגְלַיִם וְעָבַדְנוּ אַחַת לְיַד הַשְּׁנִיָּה הִיא אָהֲבָה חָרוּבִים אֲנִי בֶּחָרוּבִים לֹא נוֹגַעַת